לאחינועם ניני, רודפת הצדק והשלום, בעלת הלב הרגיש שלנו לא הייתה שום בעיה מצפונית או אידיאולוגית לשיר לקהל חי של 100 אלף איש ולהקדיש לאפיפיור ג’ון פאול השני אב הכנסייה הקתולית שיר שכולו חגיגה נוצצת של שירה קדושה וברכת פרי בטנה של ‘מרים הקדושה’, ‘אם האלוהים’, שהיא תתפלל עבורנו, בני האדם, החוטאים, הנגועים בחטא הקדמון הפאוליני.
.
בתפיסתה הליברלית והמתקדמת של אחינועם שיר קדוש שכזה ודאי ראוי מאוד, ביחוד כשהוא מזמן עמו את הטוב של התקשורת האיטלקית והאירופית ועוד שורה ל-C.V בוויקיפדיה ומקום בתהילת עולם לצד מלחכי הפנכה ההיסטוריים לאפיפיור, אבי הממסד המושחת ביותר בהיסטוריה המערבית, שינק את כל שורשי תרבותו מעולם הרוח היהודי ואת היהודים רדף באכזריות שלא נופלת מזו של דאע”ש לאורך כל ימי ההיסטוריה של אירופה.
אלו מילות האופרה שהקדישה אחינועם לאפיפיור ‘אווה מריה’:
.
“שלום לך מרים, מלאת החסד,
ה’ עִמך,
ברוכה את בנשים
וברוך פרי בטנך, ישוע
מרים הקדושה, אם האלוהים,
התפללי בעדנו, החוטאים,
עתה ובשעת מותנו.
אמן”
.
אולם ב-2013 שאחינועם הוזמנה לשיר את ‘ירושלים של זהב’ של נעמי שמר בקונצרט יום ירושלים, היא, על דעת עצמה, מתוך אקט של התרסה ומחאה פוליטית, החליטה להשמיט את הבית שמתייחס לשיבה לירושלים שהוסף לשיר אחרי כיבושה מחדש ב-67.
אלו מילות הבית שזעזעו את מצפונה העדין של אחינועם:
חזרנו אל בורות המים
לשוק ולכיכר
שופר קורא בהר הבית
בעיר העתיקה.
ובמערות אשר בסלע
אלפי שמשות זורחות
נשוב נרד אל ים המלח
בדרך יריחו.
.
כנראה שאחינועם חשה הזדהות כל כך חזקה עם השיר שהקדישה לאפיפיור כך שחשה על בשרה ממש את ‘החטא הקדמון’ ושירת המילים ‘שופר קורא בהר הבית בעיר העתיקה’, מקום משכנו של בית המקדש המוזכר שוב ושוב בתורה, מעלה בושה, כלימה, תוגה וזעזוע עמוק בנפשה העדינה של אחינועם.
כאן צריך להדגיש – ללא הבית הזה, השיר של נעמי שמר כולו מקבל משמעות של שיר של תקווה בעל ציביון גלותי.
אחינועם זה עתה שבה שוב הביתה ממסע הופעות מהארץ האהובה עליה, איטליה, ששם היא כנראה זוכה לאהדת ההמונים והוותיקן. ומיהרה לדווח שהיא ‘הותקפה’, בעיתון הארץ לא בזבזו זמן יקר ומיהרו לתרגם את הכתבה הרועשת גם לאנגלית, כדי שהקהילה הבינלאומית תדע אם איזה קופים ברוטאלים יש לה עסק כאן. אם מישהו היה שומע את החדשות בארץ הוא היה מקבל רושם שסוקלים כאן שמאלנים באבנים.
לא דובים ולא יער, שערה מראשה של יני לא זעה ממקומה.
האירוע האלים עצמו עצמו אגב מצטמצם לכדי קריאות גנאי של שני טמבלים ‘עוכרת ישראל’ ו-‘נטפל בך כמו שטיפלנו בגפן’ (שהטיפול בגפן גם היה כמו מיטב המסורת של דאע”ש – זרקו עליו ביצים).
צריך להבהיר, אין מקום לא לאיומים, לא לקללות ולא לאלימות. מי שמשתמש באלימות מילולית או גרוע מכך פיסית – יש להוקיע אותו מכל וכל, הוא לא שייך לא למחנה “שלי” ולא “שלה” ולא “שלהם”, זו תופעה שצריך להוקיע.
.
אבל מכאן ועד סערה תקשורתית ‘הותקפה הזמרת’, אם בכל פעם שיהודי היה מותקף כך בארץ ישראל היה מופיע סיקור תקשורתי לא היה זמן שידור למזג האוויר אפילו.
.
ודבר אחרון “Noa”
את מנסה בכל כוחך לשווק את עצמך כ’יותר קדושה מהאפיפיור’
אבל האמת היא, שלא אהבה ושלום בלבך, אלא טינה עמוקה ושנאה רבה.
ורק היא יכולה להסביר את האטימות והצביעות שלך בכל מה שנוגע לנפש יהודי.
