לדמותו הרטורית של פסח האוספטר

חיבור זה נכתב כביקורת על החיבור של פסח “חזירות וקפיטליזם” שפורסם ב-8.10.2014  באתר של דרור–ישראל, הייתי מסתפק אגב בתגובה קצרה באתר דרור ישראל וכשזו האחרונה נמנעה מטעמים ידועים, החלטתי שכדאי בכל זאת להקדיש לעניין כמה מילים.

ראשית, הנה קישור לכתבה המקורית

פסח האוספטר, המחזיק בתואר הבלתי מעורער כ‘רכז תנועת דרור ישראל‘ לא מעט מהשנים האחרונות (10, 20 שנה, מי סופר) כתב כדרכו, הפומפוזית, מלאת הפאתוס, חיבור שכפי הנראה התאמץ הרבה לעטוף בהגיגים-הגיגים ולהשוות לו רושם רוחני ואצילי.  החיבור עוסק בלא אחר מאשר נתניהו, ומה שמקומם יותר מכל היא הקלות הבלתי נסבלת שבה אפשר להכפיש ראש ממשלה בישראל, לצייר אותו כדמון שמתפלש לו בסביבה חזירית לסיפוק תאוותיו, בשעה שהקונוטציה העולה מנעד הצלילים חזיר-חזירי ברורה, הגם שלא רק שאין אפשרות להגיב לכתבה בדרך הסטנדרטית והמקובלת בטוק-בק, אלא אלו דברי הגות המונחים לעיון אלפי חניכים בשעה שאין פלוני אחד שיקום ויצעק גוואעלד ויבקש לכל הפחות, סברה הגיונית, נימוק פשוט ובהיר שמובן לבריות, ואם אפשר, קצת פחות טינה וארס כלפי ר”מ מכהן, ודאי שלא כדרכן של מונרכיות, צלם של נתניהו לא נחוץ לנו כאן, אבל ודאי שכן בדרך מכובדת מעט יותר. בראש הכתבה מתנוסס ציטוט של ברל כצנלסון, הקדוש התורן בפנתיאון המקודש בדוקטרינה של פסח והציטוט אומר כך :

“שונא אני את החזיר, אבל עוד יותר אני שונא את מגדלי החזירים“ ולידו תמונה של נתניהו לצידו של אדלסון.

טענה קשה מנשוא הטיח פסח בנתניהו ולכן ודאי הייתה לו סיבה ממש טובה. בואו נבחן יחדיו חברים – על שום מה ולמה?  יצאתי לברר זאת, חמוש בשלוש כוסות קפה בשביל להצליח לצלוח את הכתיבה הפומפוזית ועמוסת הציטוטים הארכאי–היסטורים, והנה לאחר מלאכת ניפוי המוץ מהתבן כך צץ לו ‘המהלך הלוגי’ כחתול המתחבא בתוך יער עבות –

* פסח מאשים את נתניהו שהוא עצמו אכל בערב יום כיפור, ב“מסעדת חזיר“.  מהי אפוא “מסעדת חזיר” ? כנראה שפסח התכוון לכתוב מסעדה שאינה כשרה, אך זה לא נשמע מספיק חזק בשביל שיוכל להשחיר אותו בזפת ולגלגל בנוצות כפי שהוא רוצה, לכן הוא הגדיל לעשות והשתמש בטרמינולוגיה חבד”ית משהו באומרו “מסעדת חזיר“, האם פסח דורש מחניכיו להקפיד על תרי”ג מצוות כפי שהוא דורש מנתניהו, האם אני רשאי לכנות ביתו של פלוני שאין מדף עם כל ספרות הש”ס “בית משוקץ”?

פסח מעלה את טענתו המרכזית על נתניהו בפסקה הזו :

* לא רק  שנתניהו ואדלסון סעדו במסעדת חזיר לפי פסח אלא גם שלמרבה האירוני לטענתו של פסח הפור נפל בדיוק על ה”ערב המועד הקדוש ביותר לעם היהודי, יום-הכיפורים“,  הכתבה בגלובס שמדווחת ביום 1.10.14 שנתניהו נצפה ב”מסעדת חזיר” ביום האתמול, כלומר ב-30.9.14 יום ג’ ואילו מבדיקה פשוטה ביומן עולה שערב יום הכיפורים תשע”ה החל ביום שישי ה-3 באוקטובר. אם כך, לא דובים ולא כיפורים, לא חזיר ולא יער.

* פסח ממשיך את הקו הלוגי מעמיס את הדף עם מבואות ליהודים יקרים שמתו על נפשם אך לא אכלו חזיר. אבל היי בעצם גם נתניהו לא באמת אכל חזיר אך  מה זה בעצם משנה, כשהרגשות צפים הדף סובל כל אבחת קולמוס.

* פסקה לאחר מכן פסח כבר מפליג הרחק בדמיונו העשיר דימויים ומעלה את דמותם של לא פחות מאשר קליגולה ומביא שם מבואות שהשד יודע היכן ידו הייתה משגת מאחד מספריו של פלוטארכוס או פילון ומתאר את אחת מ“הדרמות היהודיות הגדולות” שהיהודים התנגדו להצבת פסלו של קליגולה והיו מוכנים למסור את נפשם למען “מלחמת איתנים בין שתי מחשבות יסוד” – מה בדיוק הזיקה הרעיונית בין זה ולזה שביבי אכל במסעדה לא כשרה למען שמו של אוגוסטינוס הקדוש ?

* עוד פסקה, ואיך לא, עמוסה בציטטות ופאתוס מצלצל, ועכשיו כמובן איך אפשר לכתוב מאמר מבלי להזכיר את תקופת השואה, המרד היהודי ואנטק צוקרמן – שגם הם “חרפו נפשם והקריבו עצמם למען העם היהודי” . שמע ישראל.

* כעת צלחנו את תעלת התנינים והגענו למושא הכתבה סימן הוא לנו כי  הפיסקה כולה מודגשת, פסח מאותת למתעייפים משלל הפרפראות ההיסטוריות שכאן זה ה“מוני טיים” – בואו נפריד כמיטב הרטוריקה הדיכוטומית אסקיטית, בין טובים לרעים – להלן :

“מהו, אם כן העם היהודי? (לא פחות ולא יותר) אליל הכסף והמסחר (שלדון אדלסון) .. האם התביעה (של ביבי) להכיר בישראל כמדינה יהודית היא תביעה לגיטימית … בשעה שהוא יורק בפרצופם של הרוגים אלא אשר סברו כי מסירת נפשם, ובלבד שלא יעבדו עבודה זרה, היא הכרחית לזהותם היהודית?”

אז כך, אליבא דפסח, יש טובים ויש רעים, הרעים הם אלו שכיסיהם מלאים מרשרשים, הקפיטליסטים, הטייקונים. הטובים –  הם אינם אלא “העם היהודי” ש“מסר את נפשו” , החבר‘ה שעשו מרד לקליגולה הם הם שמרדו בשואה והיו מוכנים למסור את נפשם,  זה אנחנו, החבר‘ה הטובים – כי הרי ברור שכולנו יצאנו כמימי קדם – נגד הזוזים השטניים,   נגד “הצלם“. מי שבאמת, קורא את החיבור הזה של פסח מבחינת תוכנו, לא צריך להיות פרופסור וגם לא פילוסוף, פשוט אדם ששכלו בריא, לא יכול שלא לשאול – לעזאזל, מה הקשר.

הרי זה ברור לכל, היהודים שמתו על קידוש השם לאורך ההיסטוריה – חלקם מתו ממניעים דתיים, חלקם ממוטיבציות שונות ומשונות , לאומיות, אידיאולוגיות כאלו ואחרות וכמדומני היה גם משהו עם קידוש השם, אבל מה שבטוח – אין שום קשר ולא הקלוש ביותר לחיוב או לשלילה לממון – היו יהודים טובים וחכמים שרדפו שלמונים ושמלות רבות מספור ולא ראו בכך שום פסול, להיות אדם עשיר? חטא? נו באמת, שלמה המלך היה כנראה אחד המלכים המושחתים ביותר בהיסטוריה לא בדיוק נזיר בודהיסטי.  ומה לגבי לאכול במסעדה שאינה כשרה? שוד ושבר, האם זו פגיעה בציפור הנפש הרוחנית של העם היהודי לדורותיו?

מה שבטוח כן יש כאן – מה שעשו פחות או יותר כל ההיסטוריוסופים והמטיפים התיאולוגים לאורך ההיסטוריה, לקחו גיר ומפה, בצד האחד של המפה ציירו את “היפים והאמיצים” לאורך ההיסטוריה, ומהצד השני את הרעים, והעבירו את הגיר באמצע וכמובן שככלו לצייר את עצמם עם המחנה הטוב. זו דרך לשנע עמדות לכיוון מסוים ולא דרך להציג או לבנות תפיסת עולם בריאה שיש בה קשת של דעות, ובעיקר תפיסת עולם שיש בה קצת מעבר לטובים ורעים וציטטות בומבסטיות שהקשר הלוגי שלהן לאירוע עצמו תלוש באופן הזוי. פסח ממשיך את החיבור באותו הסוג של הרטוריקה, ממשיך לחזק את הקונוטציה הרגשית של “חזירות” ו“קפיטליזם” בפסקה לאחר מכן איך אפשר שלא מעלה שוב את הקדוש המעונה יצחק רבין מהפנתאון, עוד קצת ברל כצנלסון .. והנה לסיכום אנחנו נדרשים “לעשות חשבון נפש עמוק וכואב”.

אני רק שאלה.

נניח, לרגע מדומיין והזוי אחד, שעבדכם הנאמן, יחליט שדעתו נטרפה עליו, והוא יקח את הציטוט הזה בדיוק, ויניח לידו את התמונה של פסח האוספטר ואולי חלילה גם חבר נוסף מבכירי ההנהגה של דרור ישראל. אילו אז מה היה קורה לפי דעתכם המלומדת? האם לא הייתי חוטף צרור של גינויים המוני מכל חברי הנוער העובד והלומד השותים את דבריו המלומדים של פסח בצימאון? תגידו, חברי הדמוקרטים, למה אין מקום להגיב על הכתבה של פסח? אמרו לי עוד ואדע , איך קורה נס כזה שבמדינה דמוקרטית אין ערך בוויקיפדיה על פסח האוספטר, האיש שיותר מכולם, אחראי באופן ישיר על חינוכם של אלפים רבים מילדי ונערי ישראל?

גילוי נאות : כותב שורות אלו היה בעוונתיו בעברו חבר בתנועת דרור–ישראל, מספר שנים לא מועט.